<h1>חוקות הדיינים סימנים ס"א—ס"ב</h1>
<h2>דף מא:</h2>
האומר לחבירו אל תפרעני אלא בעדי' בין שאמר בשעת הלוא' בין שאמר לאחר ההלואה ה"ז צריך לפורעו בעדים, ואם אמר פרעתיך בפני פו"פ והלכו להם למדינת הים ה"ז אינו נאמן כ"כ רי"ף ז"ל בפ' שבועת הדיינין וכן דעת ר"ח ז"ל אבל הר"מ ז"ל בהלכות מלוה ולוה כתב בפט"ו [ה"ב] שבא לידו מקצת תלמוד ישן כתוב על הגוילין כמו שהיו כתובים לאותו זמן בקרוב מת"ק שנה ומצא בו שתי (ס"א בו) נוסחאות שהיה כתוב בהם ואם אמר פרעתיך בפני פו"פ והלכו להם למדינת הים נאמן. אבל מורי תמ"ך כתב דדברי הרי"ף ז"ל הם עיקר ואפילו לדברי הר"מ ז"ל אם אמר פרעתיך ביני לביניך אינו נאמן משום מגו דיכול לומר פרעתיך בפני פו"פ והלכו להם למדינת הים זה המגו ודאי הוא גרוע שהרי אינו יכול לומר לו פרעתיך שלא בעדים מאחר שא"ל אל תפרעני אלא בעדים, וכן אם אמר פרעתיך בפני עדים והלכו להם למ"ה אפילו לדברי הר"מ ז"ל אינו נאמן אלא דוקא כשאמר בפני פו"פ והלכו למ"ה וכן דוקא במיחד עדים ואומר שהלכו להם למ"ה אבל במיחד עדים ואמר שמתו אינו נאמן משום דחוששין שמא משקר הוא שהרי אינו מתיירא שיכחישו דבריו כיון שהוא טוען שמתו אבל בעוד שהם חיים ואמר שהלכו למדינת הים ודאי אינו משקר משום דמתיירא כשיבואו יכחישו דבריו כ"כ הרב מורי תמ"ך בחי' בפ' שבועת הדיינים וכן נראה דעת ר"מ ז"ל כמ"ש בהלכות מלוה ולוה בפט"ו [ה"א]. המלוה את חבירו וא"ל אל תפרעני אלא בפני ראובן ושמעון אם הלוה פרעו בפני עדים אחרים ואמר המלוה לא קבלתי ממנו כלום אעפ"י שבאו אלו עדים ואמרו שפרעו בפניהם המלוה נאמן והרי הוא כאלו א"ל לא יהיו נאמנין עלי אלא ראובן ושמעון בלבד כ"כ רי"ף ז"ל ורש"י ז"ל בפ' שבועת הדיינין אבל ר"מ ז"ל [שם ה"ב] ור"ח ז"ל כתבו שאם באו עדים והעידו שפרעו בפניהם עדותם קיימת והלוה פטור מלשלם ומלישבע אפילו שבועת היסת ולא אמרו בגמ' דאין הלוה נאמן אלא כשאין העדים מצויין שם אלא שהוא אומר פרעתי בפני עדים והלכו להם למ"ה ולפיכך אינו נאמן אבל באו עדים שפרעו בפניהם נאמן כמו שכתבנו וכ"כ הר"ר יונה ז"ל.
